סערת הטרמינט - זן הענבים שרובנו לא מכירים 

סערה בכוס יין: האם לראשונה בישראל זן טרמינט – Traminette?

עוד לפני שהתחלתי לכתוב כתבה זו ופניתי למעורבים לקבלת מידע, הם אמרו לי שאין זה מתפקידו של מבקר יין לעסוק בסוגיות כאלה. אז ראשית היחידי שמוסמך וראוי לומר לי על מה כן או לא לכתוב זה העורך שלי (טוב, גם היועץ המשפטי שלנו). לא כורם, לא יינן, לא איש יחסי ציבור, לא משקיע, לא פוליטיקאי כזה או אחר. נחדד: אף אחד לא מחליט בשבילנו מה ראוי להתפרסם ומה חשוב לענף היין. אנחנו כן נוגעים בפוליטיקה של ענף היין, במזימות ובתככים, וביקר ובזול ובווירוסים של הענבים ובווירוסים של הענף. לטוב ולרע, כפי שענה בשבוע שעבר העורך שלי לאחד הקוראים שקילל וגידף: "אתה לא חייב לקרוא את המדור".

זהו, עכשיו מתחילים בכתבה שאף אחד מהמעורבים לא רצה שהיא תתפרסם. המעורבים: עו"ד אלי בן-חיים מיקב בן-חיים, ד"ר מיכאל שטרים, ניר שחם מיקב שורק. הנתבע העיקרי: זן ענבי טרמינט – Traminette; צאצא של זן הגוורצטרמינר עם מכלוא צרפתי-אמריקאי (זן היברידי). לטרמינט עוצמת צימוח חזקה וטובה, הגפן לא רגישה לתנאי החום הישראלי, ובעיקר מתמודדת היטב עם מחלות הכשותית והקימחון.

לפני מספר ימים פרסם ניר שחם מיקב ובית הספר שורק, פוסט  בדף הפייסבוק של היקב, בו הוא כותב בהרחבה על ענבי הטרמינט, ומשייך אותם באופן בלעדי לד"ר מיכאל שטרים. "לראשונה בישראל זן טרמינטTraminette . במטרה להעשיר את מגוון הזנים לתעשיית היין הישראלית, הובא זן הטרמינט ארצה על ידי ד"ר מיכאל שטרים, ואנחנו שמחים לקחת חלק בתהליך. היקב מלווה את התצפית בזן, החל מגידול הכרם וקבלת ההחלטות עד לשיווקו בישראל. במהלך העונה נייצר מספר מכלים מזן זה בטיפולים שונים (שמרים ומועדי בציר שונים). בסיום התהליך היין יבוקבק, והטרמינט הראשון בארץ יגיע למדפים". כן נכתב שלחברת שטרימינטיקה טכנולוגיות גפן (של שטרים) יש זיכיון בלעדי בישראל מטעם אוניברסיטת קורנל לבחינת הטרמינט בארץ.

חדי העין שמכירים את הענף, זיהו בפרסום הזה שהדברים לא ממש מדויקים, כי יקב בן-חיים ייצר יין מענבי טרמינט ושיווק אותו בשלוש שנות בציר, ולכן הקביעה של ניר שחם כי הטרמינט הראשון יבוקבק על ידו ויגיע למדפים, אינו נכון. ככל שהתעמקתי בפוסט של ניר שחם צצו עוד תהיות, ולא היה מנוס מלבדוק מה קורה עם הזן הזה, שיש עליו כזו מלחמה וכולם רוצים לנגוס ממנו.

אלה העובדות על פי עו"ד אלי בן-חיים: יקב בן-חיים הוא הגוף היחידי והבלעדי אשר ייבא את זן הטרמינט לישראל, על פי הרשאה משנת 1998 של אוניברסיטת קורנל בניו יורק. מאז ועד היום היקב טיפל בכל הפעולות, ומימן את כל ההוצאות, בקשר לגידול זן זה בישראל, טיפוחו, והתאמתו לאקלים הישראלי, על ידי גידול רצוף של מספר דורות של שתילים לאורך השנים עד 2007, כאשר שתלנו את השתילים בכרם במושב דישון, על פי הסכם לבלעדיות לקניית ענבים אלה ולשימוש בהם לייצור יין ע"י יקב בן-חיים בלבד. ייצרנו יין מענבי טרמינט ושיווקנו אותו בהצלחה בשלוש שנות בציר,  ועד היום לקוחות היקב מתעניינים לדעת אם אנו ממשיכים בייצור יין זה .

בן-חיים ממשיך: " למרבה הצער, בעל הכרם קיים את התחייבותו במשך שנתיים בלבד, ולאחר מכן העלה טענות כוזבות נגד היקב, בניגוד להסכם. היקב פתח מיד בהליכים משפטיים נגד הכורם, אשר במסגרתם נתקבל צו מניעה אשר אסר על הכורם למכור את הענבים מהכרם, כולל הטרמינט, לכל אדם אחר פרט ליקב בן-חיים, והכל על פי תנאי ההסכם שבין היקב ובין הכורם משנת 2007. ההחלטה אחרונה שניתנה ע"י בית המשפט בהליכים נגד הכורם הייתה של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 11.7.2014, אשר העניקה ליקב את הזכות להמשיך בהליכים המשפטיים על התביעה שנפתחה נגד הכורם הנ"ל אשר נשאר חייב  ליקב כספים בסכומים  גדולים.  מאז היקב ממשיך לרדוף את הכורם במטרה לגבות את החוב, ולממש את זכויותיו על פי ההסכם"

וכאן עובר אלי בן-חיים אל ד"ר מיכאל שטרים, ואומר כי שטרים התחייב על פי הסכם אשר בינו ובין היקב, לשמש כיועץ מקצועי של היקב לכל הקשור לזן טרמינט, ועבור כך הוקצאו לו 10% כשותפות בכספי מכירות היין מזן זה. לפי בן-חיים,  "בפניות שונות של ד"ר שטרים אל יקב בן-חיים במהלך 2017, נעשה ניסיון מצידו לבטל את זכויות היקב ואת השותפות, ועכשיו מסתבר שהליכים אלה היו תמרון בלתי הוגן, שלא בתום לב, כפי שמחובתו של שותף זוטר כלפי השותף הבכיר". ועור הדין בן-חיים מסיים: "על רקע האמור לעיל, יקב שורק נדרש להפסיק כל קשר עם הכורם במושב דישון, בכל עניין הנוגע לענבי הטרמינט,. במקביל נדרש גם ד"ר שטרים לכבד את הסכם השותפות המקורי שבינו ובין יקב בן-חיים" .

עכשיו נכיר את ד"ר מיכאל שטרים, שהיה ממקימי קיבוץ אפיק וחבר בו במשך 11 שנים, עבד במשרד החקלאות והיה חבר בפנל הטעימה של מכון היין הישראלי והמגזין יין וגורמה. בארסנל שלו אפשר למצוא את פיתוח זן הארגמן, ובחינת זנים נוספים בחלקות תצפית בגולן שיקב רמת הגולן עושה בהן שימוש. במחקר הדוקטורט שלו הוא חקר את תכונת חוסר הזרע של ענבי המאכל, והיה בין הראשונים שהקים מעבדה לסמנים מולקולריים במחלקה להשבחת עצי פרי וגפן של מכון וולקני. במהלך תקופת הפוסט-דוקטורט שלו בקורנל, ניו יורק, בתוכנית ההשבחה הידועה של פרופסור ברוס רייש, היה ד"ר שטרים מעורב בהחדרת גנים לעמידות בפני קמחון לגפנים, תוך מתודולוגיות של ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית. במהלך תקופה זו התוודע למגוון זני הענבים שנקראים זנים  היברידים, המאופיינים כבעלי רקע גנטי ייחודי ונושאים תכונות של טעמים מיוחדים והתנגדות למחלות. כיום  הוא בעל חברת שטרימינטיקה טכנולוגיות גפן, שעל פי האתר שלה, היא פועלת להעשרת תרבות היין בישראל על ידי ייבוא זני מכלוא חדשים לישראל. היא גם מציעה ללקוחותיה זיכיונות לגידול זנים ייחודיים של ענבים, בעלי סבילות גבוהה לפטריות ומחלות, חלקם מוגנים על ידי פטנטים וזכויות יוצרים. באתר שלו תוכלו גם לרכוש יינות מהזנים שמוצעים שם למכירה.

לגבי מעורבותו של ניר שחם מיקב שורק, מדובר על מחלוקת שבית המשפט מעורב בה ויש פסקי דין בנושא. אלי בן-חיים מבקש את מה ששייך לו על פי תפישת עולמו שמגובה חוזית ומשפטית. מאידך יש הטוענים כי הזן שייך גם לאחרים. יקב שורק נקלע ביודעין או שלא ביודעין למלחמה משפטית. טוב היה עושה ניר שחם, אם היה מבצע חיפוש פשוט בגוגל, למשל, שהיה מגלה לו כי יקב בן-חיים כבר ייצר ושיווק יין מהזן המדובר. אני מניח שהיה מרים גבה ובודק את המשך הקשר עם הזן הזה ועם ד"ר שטרים. היציאה בהצהרה כתובה כי הוא מלווה את החלקה ומתצפת עליה תקופה ארוכה אכן בעייתית, ועורך דין בן-חיים ציין זאת משפטית במושג הפלילי "השגת גבול". אנחנו לא מרחיקים לכת לשם, אבל ניר שחם אינו חובבן שנמצא שנה בענף, אלא מחנך בבית ספר שדרכו עברו דורות שלמים של ייננים.

תגובתו של עורך הדין אלי בן-חיים

אני מאשר כל מילה במאמר שלך, ומבקש רק להדגיש שאני פועל בעניין זה בשם יקב בן-חיים אשר בבעלות משפחת רות, אלי, איתי וינון בן-חיים .פסק הדין שניתן הינו צו מניעה שתוקפו עד למתן הוראה מחייבת אחרת, אשר עד היום אין בלתה (ניתן פסק דין לדחיית התביעה מטעמים טכניים, אשר בוטל בהחלטה שניתנה בערעור בבית המשפט המחוזי בנצרת). עקב שמועות על הפסקת הפעילות של הכורם, הוקפאו ההליכים. בדעת היקב לחדש ההליכים המשפטיים נגד כל מפרי זכויות יקב בן-חיים, כולל הכורם, ד"ר שטרים, ניר שחם ויקב שורק.

תגובתו של ד"ר מיכאל שטרים

עיון בכתבה מעלה בבירור "מטעם" מי היא נכתבה, ומי עומד מאחוריה. חבל שמר גונן זנח את תפקידו לעשות עבודה עיתונאית ומקצועית, ועבר להיות שופר מוטה ומטעה מטעם בעל עניין. עצם הפנייה לקבלת תגובה במייל ברגע האחרון ושעות בודדות לפני העלאת הכתבה, מעידה בבירור כי לא היה לכתב כל ענין בבירור האמת. תגובתי להתנהלות זו תינתן שלא במסגרת העיתון.

תגובתו של ניר שחם מיקב שורק

יקב שורק מייצר לפי הסכם עבור ד"ר מיכאל שטרים את יין הטרמינט מהכרם של אלי לוי מהישוב דישון. אכן לפי מיטב ידיעתי זה הולך להיות הטרמינט הראשון שמשווק בארץ. משמח ומרגש אותי להיות חלק בהחדרת זן חדש בעל תכונות אופי כל כך מעניינות, שקשורות באיכות יין ואיכות הסביבה (זהו זן עם עמידות גבוהה לקימחון וכשותית, ומאפשר הפחתת ריסוסים משמעותית).